שלום, שמי דבורה ואני אמנית רב תחומית ואוצרת. נולדתי בתל-אביב. אני בת לניצולי שואה שושנה ואריה זמל ז"ל ואחותו של פיני. נישאתי לצביקה בוצ'מן בן גבעתיים ולאחר הנישואין עברתי לכאן.
שליחות אומנתית לאפריקה
בשנת 1984 יצאנו לשליחות של 10 שנים, עם שני ילדינו, אורן ורוני, לניירובי, קניה. אפריקה הייתה עולם חדש עבורי. מכיוון ששם הכל נע בקצב איטי בהרבה יחסית לארץ הרגשתי צורך למלא את זמני הפנוי בפעילות משמעותית.
כך התחלתי בפרויקטים של אמנות מסחרית. תהליך זה החל כשעיצבתי סדרת בולים עבור הדואר הקנייתי. אולם הפרויקט כלל הרבה יותר מאיור של בולים. בקרתי במוזיאון הלאומי על מנת לחקור את הנושא, נפגשתי עם בוטנאי מומחה, וכן טסתי לחוות גידול פטריות – כיוון שהוטל עלי לאסוף חומרים משלימים. הללו הפכו לחלק אינפורמטיבי מגליון היום הראשון שפורסם, כנהוג בעולם הבולאות. המאמץ שהשקעתי השתלם והצלחתי ליצור איורים משכנעים לבולי הפטריות. כך יצא לי לעבוד עם הדואר הקנייתי לסירוגין במשך למעלה מעשור.
הפרויקט הבא שלי יצא לדרך כשחברתי מורין טרנר ביקשה שאצייר כמה תפאורות במה לתיאטרון הלאומי. תפאורות הבמה הן אומנות בסדר גודל גרנדיוזי ודורשות תפיסה טובה של פרספקטיבה. עד מהרה מצאתי את עצמי עובדת על פרויקטים גדולים עוד יותר. בן הופנברג, אדריכל מרכז הקניות יה-יה (הקרוי על שם יעל, בתו הקטנה של היזם הישראלי גדי זאבי) ביקש לתכנן עבודת אמנות לכניסה הראשית ופנה אלי. תבליט הטרקוטה שביצעתי במקום נבע בהשראת שרשרות שבט המסאיי. לאחר מכן הוזמנתי ליצור ציורי קיר למטה משרד אכות הסביבה (UNEP) הממוקם בפאתי ניירובי.
אהבתי לטייל ברחבי קניה, ציירתי, והיו לי מספר תערוכות בין הפרויקטים האלה.
יצירה במדיות מעורבות
לאחר חזרתנו לארץ – בשנת 1990, המשכתי לצייר ולהציג את עבודותיי. ערכתי עשר תערוכות יחיד. עיצבתי גם סדרת בולים לדואר הישראלי שזכתה לשבחים בינלאומיים.
בשנת 1996 חזרתי לאקדמיה וקיבלתי תואר "BA" במחשבים ובחינוך מאת מכללת בית ברל. מאוחר יותר, בשנת 1999, קיבלתי את התואר השני במדעי המידע מאת אוניברסיטת בר אילן.
לאחר סיום הלימודים היה לי זמן רב יותר לעשייה אמנותית. במהלך ניסיונות שונים שערכתי יצרתי בחומרים ובטכניקות שהיו חדשות לי. עתה הפכתי לאמנית רב תחומית העוסקת בציור, בפיסול בעיסת נייר, ובשילוב מדיות. בשלב זה גם התחלתי להתעניין בתחום האוצרות באמנות.
ההרפתקאה הארופית
בשנת 2004 נסענו לבודפשט, הונגריה בעקבות עסקיו של צביקה. שם שהינו כעשר שנים בהן פעלתי במסגרת המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט.
בשנת 2014 חזרתי לישראל לפעילות אמנותית בסטודיו שלי הממוקם בדירתי בגבעתיים במקביל ללימודי אוצרות בתכנית המשולבת של המרכז לאמנות עכשווית CCA בקלישר ובסמינר הקיבוצים – תל אביב. כיום אני עוסקת באוצרות ובאירגון תערוכות בקהילה.
הבלוג 'זוית חדה' נוצר לסקירת תערוכות אלה. אולם החיים חזקים מהתוכניות. כך נוספו לבלוג גם איזכורי תערוכות של אמנים אשר הכרתי בראשית דרכם, ואירועים הקשורים לפעילות אמנותית שנקרו בדרך.