עובדי אדמה – תערוכת ציורים

המחלקה לאזרחים ותיקים מתכבדת להזמינך לפתיחה חגיגית של תערוכת הציורים של גימלאי גבעתיים – עובדי אדמה

ביום ג' 28.05.24 בשעה 7 בערב

אוצרת: דבורה בוצ'מן

מדריכה: נילי קשאני

אמנים מציגים: אהובה סחייק, אהוד יששכרוב, איאן פידר, אריאלה זמן, דוד גרף ז"ל, דינה סרגרוף, חביבה אבדי, חמדה אבשרי, חנה עזרא, טובה רשטיק, טוני שטרנברג, לידה טרבס, מאיר שמואלי, מרטה ויקטור, משה שושני, נורית הר טוב, סופי בן ישראל, סילביה שמעיה, עליזה בלכר, רבקה וינקרנץ, רותי לוצקי, רותי מנחם, רחל דאון, רחל נסים, רינה קאופמן ,שולמית אליאס

מנחה: דבורה בוצ'מן, אוצרת התערוכה

הופעה אמנותית: הרכב החלילות של מועדון גימלאי בית ראשונים, בניהולה של הגברת גנית פולין

ברכות : מר אלי הולצמן, סגן ראש העיר, מחזיק בתיק הגימלאים ובתיק לשירותים חברתיים

נילי קשאני, מדריכה

נציג התלמידים

על התערוכה

המונח "עבודת אדמה" מתכתב בזיכרון האמנותי עם קבוצת ציירי אסכולת הברביזון, ל1870. הם קבלו השראה מהטבע והנוף והפכו אותם לנושא המרכזי של ציוריהם. הציור המפורסם "המלקטות" של ז'אן-פרנסואה מילה (1857) נמצא במוזיאון ד'אורסיי, פריז צרפת. הוא מתאר באמצעות צבעי שמן על בד – שלוש איכרות עניות בעת הקציר, כשגופן הכפוף מייצג את עבודתן הקשה והיומיומית. "איש עם מעדר" הינה יצירה נוספת שנכללת בין עבודות האדמה השונות והרבות שצייר, ומצויות במוזיאונים חשובים ברחבי העולם. כך גם בתערוכה זו מתייחסים מספר אמנים לאסוציאציה המיידית שעולה – ובצדק.

רחל דאון

עבודת אדמה מציפה בזיכרון העולמי את דייגו ריברה, הצייר מקסיקני שנודע בעיקר בזכות ציורי הקיר המרשימים שלו, ובזכות היותו בעלה של פרידה קאלו. הוא היה קומוניסט בדעותיו, שהשפיעו על עבודתו, והובילו אותו לעימותים קשים עם הכנסייה וגופים אמריקניים. דייגו ריברה ציטט את זיעתם של עובדי האדמה והתעשייה, שילב פוליטיקה ומורשת תרבותית וזכה לתהילה כצייר ששינה את הציור האמריקאי באמצעות יכולת התימצות שלו באיור מאבקו של מעמד הפועלים.

רותי מנחם

נשים מסאיות שנושאות את יבולי האדמה על ראשיהן משמשות כנושא אקזוטי שמאזכר את הכחדת בעלי חיים לסוגיהם בשמורות האפריקאיות כתוצאה מציד, תיירות וחקלאות בד בבד עם השבטים ותרבויות האנושיים שנמוגים מהנוף המזרח אפריקאי הפראי. לטובת חוות פרטיות ושטחים לגידולים חקלאיים.

מאיר שמואלי

תערוכה זו מרחיבה וכוללת תובנות מ"אמנות אדמה – Land art" שידועה גם כ"אמנות כדור הארץ", אמנות סביבתית ועבודות אדמה והיא תנועה אמנותית שצמחה בשנות ה-60 וה-70, שהחלה בבריטניה הגדולה וארצות הברית והתפשטה בעולם. היא נוצרה בהשראת אמנות מינימליסטית, מושגית ותנועות מודרניות כדה סטייל וקוביזם ועבודותיהם של קונסטנטין ברנקושי וג'וזף בויס. האמן הידוע ביותר שפעל בז'אנר זה היה רוברט סמיתסון ביצירה: Spiral Jetty (1970), שעבורו סידר סמיתסון סלע, ​​אדמה ואצות כדי ליצור מזח ארוך בצורת ספירלה בולטת לתוך Great Salt Lake בצפון יוטה , ארה"ב. העבודה כוסתה לחלוטין, ולאחר מכן נחשפה שוב. החומרים שבהם נעשה שימוש באמנות אדמה היו לרוב חומרי כדור הארץ, כאדמה, סלעים, צמחייה ומים באתרי עבודות המרוחקים ממרכזי אוכלוסייה. תיעוד היצירות הוחזר בדרך כלל לגלריה לאמנות. אמנות זו צברה תאוצה כיוון שלא ניתן היה להפכה לסחורה כיוון שאמני אמנות האדמה דחו את המוזיאון והגלריה כנציגיהם. למרות זאת תיעוד צילומי הוצג בחללי הגלריה. אמני אדמה באמריקה הסתמכו בעיקר על פטרונים עשירים לממן את הפרויקטים היקרים. עם השפל הכלכלי הכספים צומצמו, ועם מותו של רוברט סמית'סון בהתרסקות מטוס ב-1973, איבדה התנועה את אחת הדמויות החשובות ביותר שלה והתפוגגה.

אריאלה זמן

פן נוסף בתערוכה מתחבר להיסטוריה היהודית וקשור לגאוּלַת הקַרְקַע של התנועה הציונית הינו רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים. והינו גלגול המונח המקראי "גאולת קרקע". תחת השלטון העות'מאני במחצית המאה ה-19 לא פיתחו השלטונות את משאבי הקרקע שעמדו לרשותם והעדיפו למכור שטחי קרקע גדולים לשכבה מצומצמת של בעלי יכולת שנהנו מתנאי רכישה נוחים והם החכירו את האדמות לאריסים. למרות שהחוק העות'מאני לא התיר מכירת קרקעות למי שאינם מוסלמים הן נמכרו בלחץ מעצמות אירופה ובעזרת שוחד לפקידים העות'מאנים, לנוצרים וליהודים.

היציאה מהחומות של היישוב הישן בטרם הציונות בשנות ה-60 של המאה ה-19, ותחילת העליה הציוניות לארץ הובילו לרכישת אדמות ולהקמת שכונות ויישובים יהודים בארץ ישראל. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל של ההסתדרות הציונית), "חברת מנוחה ונחלה", "חברת יק"א" (אחר כך, פיק"א) – בחסותו של הברון רוטשילד, "גאולת הארץ", "הכשרת היישוב ", החברה "קהילת ציון אמריקאית", "אגודת בני בנימין" שהייתה מעורבת גם בהעברת רכוש יהודי גרמניה לישראל ופעלה לרכישת אדמות, הלורד אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט), הלורד ישראל משה זיו – הם חלק מרשימת השמות של מי שעסקו ברכישת קרקעות. בשל החוק העות'מאני בדבר החובה מיידית ליישב הקרקע, היה צורך לנהל בהן פעילות חקלאית יזומה על מנת שהאחיזה בהן לא תישמט מן הבעלים ותחזור לשלטונות. לכך נשכרו פועלים יהודים מאנשי העלייה השנייה, בהם אנשי השומר. פעילותם הפך לחלק מהותי מ"גאולת הקרקע" הציונית.