 |
| Invitation |
האמן הצעיר עמנואל קובלנוב לומד אמנות בהנחייתה של האמנית נילי קשאני. הוא מציג בתערוכת יחיד ראשונה בבית שז"ר בגבעתיים. התערוכה כוללת מכלול עבודות שבוחנות סוגיות תהליך ההתבגרות בשפה אישית. עבודותיו מבקשות ליצור גשר בין העולם המידי לאוניברסלי ו"פוזל" לעבר העשייה החפוזה והאופנתית. מצבי רוח דינמיים המשתנים בעת זו, מנוסחים בעבודותיו ללא תחימה לאובייקטים ספציפיים ונוצרים בהבניית אינטראקציות פרטיות בצבעוניות עזה ותזזיתית, על גבי קנבסים בגדלים שונים.
עבודתו השכבתית מצטיינת בהתבוננות פנימית וחיצונית בקומפוננטים מדומיינים ואחרים הטיפוסיים לסביבתו על המטענים האישיים החברתיים והתרבותיים שהוא נושא והמשפיעים על יצירתו. עבודותיו ניתנות להבנה ולפרשנות במסגרת הבנת הרקע התרבותי אותן הן מייצגות ובתוכן הן צומחות ומתעדות את זהותו.
על האמן ועל משפחתו ניתן ללמוד מעבודת מחקר שערך האמן.
מקור שם המשפחה "קובלנוב" הינו מהכפר הרוסי "קובלנובו". בסיומה של מלחמת העולם השנייה ניסה סבא רבא אליעזר ז"ל ומשפחתו להימלט עם דרכונים מזויפים לפולין כתחנת ביניים בדרך לישראל, אולם הם נתפסו הופרדו ונאסרו. הסב "נתן קרפיל" היה סטודנט צעיר לרפואה ונשלח לסיביר לעבודה במחנות הפחם וכן כרופא. הוא זכה ליחס משפיל מעמיתיו הגויים אך יחסם איליו השתנה לאחר שגילה אומץ והודה בכך שהייתה לו מצה בחג הפסח וכן לא מסר את שם האדם שמסר לו את המצה. כאסיר פוליטי השתחרר הסב "כאסיר ציון". הוא הגיע ללנינגרד בה נישא ושם נולד אביו של עמנואל. המשפחה שמרה על צביונה היהודי ועלתה לישראל בשנת 1972.
אמו של עמנואל נולדה בזאקרפטיה אוקראינה בעיר אוז'גורד. לשם חזר אביה -הסב משה צבי לאחר ששוחרר על ידי הצבא האמריקאי והאנגלי ממחנה ההשמדה אושוויץ. שם ניצל ממות תוך כדי גילוי גבורה. משה התגייס ושרת בצבא הרוסי בסיביר. לאחר שסיים פגש את הסבתא והם נישאו.
ההורים נפגשו לראשונה בישראל בעת שהאב, קצין ומהנדס הגיע לירושלים, ועמנואל הוא בנם הצעיר, אחיהם של מרים ואליעזר.
שמו הפרטי מנציח את מניה, דודתה של אמו. בשם תנכי זה: "עמנואל" ביקשו הוריו שהאל יהיה לצדו תמיד.
מלבד הציור, עמנואל בן ה14, תלמיד בכיתה ט' בתיכון ממלכתי דתי, נוהג לשחק במשחקי כדור. הוא אוהב לקרוא, לשחק במשחקי מחשב ולהאזין למוסיקה. נושאי ציוריו מגוונים כגון נופים, טבע דומם, דמויות שונות ורישומיהם.
האמן הצעיר מושפע מפזמונים ישנים כגון של להקות "הביטלס" ו"אבא" אותם הוא מרבה לשמוע בעת שמצייר. הם מזכירים לו תקופות אחרות שהיו, ומשכינים בו שלווה. עיסוקם במרדנות בממשל ובמהפכנות שמזוהה עם היותו מתבגר. אולם לפני שנות האלפיים, לדעת עמנואל, המוזיקה הייתה הרמונית והכל היה תמים יותר ונאיבי.
דמותו של ) John Lennon 1940 1980) צוירה באופן פסיכודלי על ידי עמנואל בעקבות השראה מהקשבה לשיר 'Imagine' ומצטרפת בכבוד לגלריית ציורי הפורטרטים של האמן הדגול שהיה זמר-יוצר, סופר, ופעיל שלום אנגלי. Lennonזכה לתהילת עולם כמייסד של להקת הביטלס – הרכב הרוק המצליח והמשפיע במאה העשרים.
Imagine there's no heaven
It's easy if you try
No hell below us
Above us only sky
Imagine there's no Heaven.
It's easy if you try
No hell below us
Above us only sky
Imagine there's no Heaven.
Imagine there's no Countries.
Imagine all the People Living for Today…The people
Living for today… Aha-ah…
Living for today… Aha-ah…
John Lennon psychedelic by LilyLondon9
הציור: "מלאך שנות השבעים" הינה יצירה אקספרסיבית של אישה המתבוננת מעבר לדמות זעירה הניצבת על כתפה. מבטה טרוד וממוקד על אובייקט כל שהוא המצוי מחוץ לקומפוזיציה. הציור מבוסס על האזנה לשיר:
'Edge of Seventeen'
במהלך העבודה, כשציירתי את העגיל הימני, מכחולי יצר דמות של מלאך. מכאן נובע החיבור של שם השיר למלאך.
ציור דיוקנו של Andy Warhol, אחד מחלוצי תנועת "הפופ ארט" האמריקאית אשר עסק בקשר בין האמנות לתרבות הפופולרית, בוצעה על ידי עמנואל באופן אקספרסיבי כיוון שאמנותו הרשימה את האמן הצעיר בטשטשה את הגבול בין מוצרי תעשייה לאמנות. האמן VOKA יליד 1965, שחי ועובד באוסטריה בPuchberg am Schneeberg, בצע את הפורטרט של Warhol ומפורסמים נוספים. הוא טבע את המונח "ריאליזם ספונטני" העולה מתוך הדינמיקה של הרגע, לכידת המציאות המידית, ובצוע ציוריו בזמן קצר ובדינמיקה אדירה.
סידרה של ראשים מארכים הינה תוצאה של השפעה מהתבוננות בציורים ובסרטים קצרים של האמן Michael Lang, שם הוא מסביר ומדגים כיצד עבודותיו מבוצעות. סדרת היצירות: Urban Expressions (2011) מתכתבת עם הראשים בתערוכה. העיניים הגדולות הינן חלון לנשמה והשפתיים המודגשות הן סמל ליופי ולחושניות.
בעבודות אלה כל דמות מתחברת לזולתה בתוך חלל עירוני מצופף, ולמרות הדגשת מבטן הנעוץ, הצורה והעזות הצבעונית המאפיינת אותן, הדמויות עמומות מבע , מאיימות ועצובות.
 |
| https://www.youtube.com/watch?v=kc4UCV0rs0w |
פורטרט נוסף המבוצע באפן חופשי בצבעוניות בסיסית ועזה, צויר בתחילה ולא השביע רצון כשהוא בוסס על ציורי David Bowie Pop Art. הוא היה מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקלי אנגלי והקריירה המוזיקלית שלו השתרעה על פני כחמישה עשורים, חלוץ בסגנונות מוזיקליים רבים ובשילוב מרכיבים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו.
David Bowie נתפס על ידי עמנואל באופן מוסיקלי המתנגן וכובש את הלב.
הציור של החורשה שאכזבה בסדרת ציורי הנוף יוצא דופן מיתר היצירות. מקורו של הציור בטיול השנתי הכיתתי בשנה החולפת. אולם הנוף מדומיין. "עבר זמן עד שהחלטתי לצייר והציור פותח בתהליך של חוסר הצלחה והשראה המתבטא בשמים של ציור נוף זה".
נשים בתנוחות ובהבעה המצטטת רומנטיקה מצטיירות כ"פאם–פאטאל". המושג נטבע באמצע המאה ה-19 כמוטיב האישה שמפתה את הגבר ומביאה לאובדנו. הן מופיעות גם במיתולוגיות השונות וביצירות הספרות והאמנות לאורך ההיסטוריה של התרבות האנושית. הן מבוצעות בציורים כגון: "מבט של סוד", "Edge of seventeen", "מבט", "מחכה שיגיע".
פן נוסף של האמן מתגלה ברישומי קלסתרים בשחור לבן המנציחות דמויות מפורסמות וכן של המוכרים לו בחיי הים יום. הרישומים מבוצעים לאחר שהשלים את העבודה על ציוריו, והם הופכים לגרסאות מצמצמות ומזוקקות של זולתן הצבעוניות.
–
הפתיחה החגיגית של תערוכת ציורים של הצייר עמנואל קובלנוב, תלמידה של הציירת נילי קשאני.
ביום א' 4 בפברואר 2018 בשעה 19:30 בגלריית "עדי" במרכז קהילתי שז"ר יבניאלי 30
תודות: נילי קשאני, עיריית גבעתיים, הנהלת בית שז"ר וצוות העובדים
ביום א' 4 בפברואר 2018 בשעה 19:30 בגלריית "עדי" במרכז קהילתי שז"ר יבניאלי 30
תודות: נילי קשאני, עיריית גבעתיים, הנהלת בית שז"ר וצוות העובדים
