שם האמן: לוניה קובל_Lonya Koval
שם העבודות: (מיצב) Sacred Obelisk No. 3
(וידאו ארט) Creatures of the Mind
שם האוצרת: דבורה בוצ'מן _ Dvora Bochman
 |
| Sacred Obelisk No. 3 |
מיצבו של לוניה קובל, Sacred Obelisk No. 3, עוסק בבדיקת גבולות האמת והאמיתי. הוא מתאפיין בייצוג מינימליסטי, סמלי ומגדרי. באמצעות הצבתו של צינור פלסטיק אנכי הדומה בצורתו לפאלוס ענק בצבע אדום בוהק שאורכו כשני מטרים, הוא קורא תיגר על תפיסות מגדריות מוסכמות.
הצינור, בוקע מקיר הגלריה וניבלע בצידו האחר באופן שהופך את הפונקציונאליות שלו כאובייקט המשמש להעברה של קומפוננטים ממקום אחד למקום אחר, לחסרת תכלית. ציטוטו הדיגיטלי, שנוצר באמצעות מידול בתוכנת תלת מימד, מוקרן עליו באופן בו הוא מהווה כסוי אופטימאלי שלו (באותו האופן בו "מפת הקיסר" המתוארת ע"י בורחס מכסה לחלוטין את הטריטוריה אותה היא מייצגת). באמצעות הקרנה זו נסדקת גם צורתו הסגורה של הצינור. האנימציה היפר-ריאליסטית וצל דיגיטלי המוקרן עליו במקביל, משבשים את תפיסת המציאות. השיבוש המתרחש בעקבות כך מקבל חיזוק נוסף באמצעות מניפולציה ממוחשבת מהדהדת על סאונד שמייצר אשליה של המצאות בתוך החלל המרוקן של הצינור עצמו.
השיבושים בתחושת המציאות מדגימים את חוסר היכולת להבחין בין הממשות לייצוגה המאפיינת את המצב של הסימולקרה אליו מתייחס ז'אן בודריאר. שיבושים אלה, באופן בו הם נוצרים בעבודה, מתממשים בהיבטים נוספים של העידן הפוסט מודרני המתאפיין בהפיכתה של החברה היצרנית לצרכנית, ובקיומם של מצבים בהם החשיבה הנשית סודקת בגברית ושוחקת אותה.
 |
| Creatures of the mind |
עבודה נוספת אותה מציג קובל הינה סרט הוידאו Creatures of the Mind. שהוא תוצאה של פעולת מחשב אוטומטית של איתור קווי מתאר. בסרט המתואר נראות דמויות רוקדות צרובות על רקע שחור ומנותקות מכל הקשר למציאות הקיימת. פס-קול המלווה את הסרט, מבוסס על נגינתו של ריצ'רד קליידרמן את השיר Somewhere Over the Rainbow, כשהיא מושמעת במהלך לאחור. אין כל קשר בין תנועות הריקוד לבין המוזיקה בסרט, כלומר הם אינם מסונכרנים. אולם למרות הניתוק מהתיעוד המקורי, העבודה עדיין משמרת סוג של תחושה טקסית. מקורה בשיבוש שנוצר באמצעות הווירטואליזציה של האירוע המצולם. היבט מרכזי בעבודתו של קובל מקורו בהיותו מוזיקאי. בשתי העבודות הוא יוצר שיבוש כפול – באמצעות הדימוי ובאמצעות הסאונד.
