1993 הגיליון השביעי של בולי דואר – ציפורים – קניה

 הגיליון השביעי של בולי דואר לקניה מורכב מאחד עשרה ציפורים  ומחליף את מהדורת הפרפרים אשר פורסמה ב – 15 בפברואר 1988. הסדרה החדשה מתארת ​​ציפורים יפות של קניה. הן נבחרו מתוך אוסף המוזיאונים הלאומיים של קניה באדיבות המחלקה לצפרות.

פרטים טכניים

תאריך פרסום: 22 בפברואר 1993
מעצבת: גברת דבורה בוצ'מן מניירובי
מדפיס: of Switzerland Helio Courvoisier S.A.
תהליך דפוס: נייר צלם לא סימן מים
סט: Cts /, 50 14 Shs – 100 בולים בגיליון
Shs 50 /,- 100 Shs / -, 50 בולים בשתי חלונות של 25
גודל: 24.13mm x 20.32mm 50Cts/,- 14 Shs / -,
100 Shs /, – 50 Shs / -, 27.94mm x 44.45mm
צבע: מולטיקולור
פורמט: אנכי
ערכים:
Shs 10 / -, Shs 11 / -, Shs 14 / -, Shs 50 / -, Shs 80 / -, Shs 100, , 50 Cts / -, Shs 3 / -, Shs 7 / -, 8Shs

KENYA POSTS & TELECOMUNICATIONS CORPORATION

עמוד שלם של בולים אשר שנמכרו בסניפי הדואר הקנייתי
  50 סנט קנייתים – זרזיר הדור
KweziSpereo Superbus               Superb Starling

זרזיר הדור הינו ציפור יפיפה. גודלו כ-18 עד 19 ס"מ. לבוגרים ראש שחור. גבם, זנבם, כנפיהם וחלקו העליון של החזה בצבע כחול בוהק ואילו צבעה של הבטן חום-כתום. חלק זה מופרד מהחזה הכחול בפס לבן. גם האזור שמתחת לזנב לבן. צבעם של הגוזלים חום-אפרפר, ועם התבגרותם הופכות נוצותיהם ססגוניות. שני המינים משתתפים בבניית הקן, בחור שמצוי בעצים או בין ענפים גסים של זרדים קוצניים. בכל הטלה מוטלות ארבע ביצים, והדגירה עליהן נמשכת 12 ימים.
הזרזיר ניזון מחרקים, רכיכות ותולעים ומפירות וזרעים. בקרבת בני אדם, למדו הזרזירים ההדורים גם ללקט שאריות מזון. הם גורמים לנזקים לגידולים חקלאיים כשהם מופיעים בלהקות גדולות.

1  שילינג קנייתי – ברבט קרקע אדום צהוב
KisigajiruTrachyphonus ErythrocephalusRed and Yellow Barbet

ברבט קרקע אדום צהוב 1Kshציפור יפה וססגונית זו מצטיינת בצבעיה: אדום-צהוב. יש לה נוצות ייחודיות שמורכבות משחור עם לבן מנומר, אדום וצהוב. לציפור מצח שחור וכתר עם עיטור קל . העורף הוא כתום ואדום עם כתמים שחורים. צד הצוואר אדום צהוב. בצידו האחורי הוא בעיקר שחור עם כתמים לבנים. הזנב חום כהה עם כשמונה נקודות שמנת ריבועיות. הצד התחתון של הזנב צהוב עם פסים שחורים. הסנטר והגרון צהובים, ויש טלאי שחור במרכז הגרון. הגרון גובל עם אזורים כתומים יותר. החזה כתום עד אדום-כתום וצהוב יותר בצדדים, עם פס כהה וכתמים לבנים שחוצים את האמצע. החזה התחתון והבטן צהובים. הכנפיים שחורות חומות. לנוצות הכנף כתמים לבנים, שמעניקים מראה מנומר. המקור ארוך בדרך כלל אדום. העור סביב העיניים אפור כהה או שחור, העיניים בצבעים: חום צהוב, חום כהה, חום אדום או בגוון שביניהם. הרגליים וכפות הרגליים כחולות-אפורות. הנקבה דומה לזכר, אך חיוורת. פחות אדומה וכתומה, ויותר צהובה ולבנה. ציפורים צעירות גם הן עמומות יותר והעיניים בדרך כלל אפורות.

הזן נמצא בכל רחבי קניה. הוא מעדיף שיחים יבשים בשטחים מחורצים כמו ערוצי נחל ומצוקים או תלוליות טרמיטים ונמנע משטחים פתוחים. הוא מקנן במנהרות וניזון על הקרקע או סמוך לה. אוכל כל, וניזון מזרעים, פירות, חרקים טרמיטים וחסרי חוליות. הברבט חי בקבוצות משפחתיות קטנות. בעונת הרבייה הציפורים הצעירות עוזרות להוריהם לגדל את הגוזלים. קריאתו רועשת וקולנית.

 3  שילינג קנייתי אוביל הדבש   
MelembaIndicator IndicatorGreater Honey Guide

אוביל הדבש נמצא במיוחד בחורש פתוח ויבש. אורכו של האוביל כ-20 ס"מ ומשקלו כ-50 גרם. יש לו ישנם כתמים לבנים בצידי זנבו. אצל הזכר, פלג-הגוף העליון הוא חום-אפור והחלק התחתון בצבע לבן, עם כתם שחור מסביב לגרון. על הכתף יש כתם צהוב. המקור ורוד. לנקבה אין כתם שחור מסביב לגרון, וצבעיה עמומים יותר. מקורה שחור. אצל צעירים צבעים מיוחדים: פלג-גוף עליון בצבע חום-זית, עכוז לבן, וכתם צהוב על הגרון ועל חלקה העליון של הבטן.

אוביל הדבש ניזון בעיקר ממזונות שקשורים באופן ישיר לדבורי דבש: ביצי דבורים, פגיות וגלמים של דבורים, ושעוות דבורים (האוביל מסוגל לעכל את שעוות הדבורים). האוביל נכנס לכוורות בבוקר, בזמן שהדבורים עוד רדומות, או ניזון מכוורות נטושות. הוא מצטרף לאובילים אחרים במהלך הפשיטות על הכוורות. הוא נודע כמוביל של גירית הדבש בעזרת קריאות לקן דבורים שמצא. לאחר שהגיע ישמיע קריאה נוספת והגירית פושטת על הקן ומניסה את הדבורים על ידי הפצת ריח, והם יסעדו במזון שבתוך הכוורת. משערים כי ההתנהגות התפתחה לפני הופעת האנושות.

ישנן שותפויות דומות גם בין האוביל לבין בני אדם ולבבונים. אנשי השבט משמיעים קולות מיוחדים המושכים את האובילים שמובילים אותם לכוורת, והם מניסים את הדבורים בעזרת עשן. אוביל הדבש ניזון גם מביצים של עופות קטנים, מחרקים מעופפים, בעיקר טרמיטים. הוא עוקב אחרי עופות או יונקים כדי למצוא את החרקים שהם שוטפים מהם במים.

האוביל ידוע כטפיל קינון. הוא מטיל 3-7 ביצים לבנות ועד לסך של 10-20 בשנה. כל ביצה מונחת בקן אחר של עוף ממין שונה, כנקרים, שלדגים, שרקרקים, זרזירים ומינים של סיסים גדולים. לגוזל יש ציפורן קרומית על המקור, שמסייע לו לפצוע את הגוזל של העוף ה"מארח" עד מותו.

 7 שילינג קנייתי – שלדג ירוק מלאכייט
Malachite KingfisherAlcedo CristataKizamiadagaa

שלדג ירוק מלאכייט נפוץ בקניה, מהחוף עד לרמה הגבוהה ואגם טורקנה. הוא מצוי בין קנים וצמחייה ליד מקורות מים. ציפור דייג קטנה שאורכה 13 ס"מ. הצבע הכללי של החלקים העליונים של הציפור הבוגרת הוא כחול מתכתי בוהק. לראש יש ציצית קצרה של נוצות שחורות וכחולות. הראש, הלחיים והחלק התחתון גסים וכתמים לבנים פזורים בקדמת הצוואר ובצד האחורי . המקור שחור בעופות צעירים וכתום אדמדם אצל מבוגרים; הרגליים אדומות בוהקות. זכרים ונקבות נראים זהים, והגוזלים הם גרסה עמומה יותר של המבוגר.

השלדג מאופיין בקריאותיו הקצרות והצווחניות. מעוף השלדג מהיר ובדרך כלל יעוף נמוך מעל מים. כנפיו המעוגלות והקצרות הן כה מהירות עד שהן נראות מטושטשות בעת המעוף. הוא ניזונה דגים, מחרקים ימיים וסרטנים. בעת הדייג זנבו מופנה כלפי מטה. הוא צונח בפתאומיות ובדרך כלל חוזר עם הקורבן שנאבק. דגים קטנים וחרקים נבלעים מייד. אחרים מושלכים לאוויר לפני שנבלעים כשראשם מופנה כלפי מטה.

הקינון מתרחש במחילה בגדה חולית, בדרך כלל, אם כי לא תמיד, ומעל מים כששתי הציפורים חופרות. רוב המחילות נוטות כלפי מעלה לפני שמגיעים לתא הקינון. שם על עצמות דגים מוטלים שלושה או ארבעה צמדים של 3-6 ביצים לבנות ועגולות.

8 שילינג קנייתי – יונה מנומרת או יונת סלע אפריקאית
KundaColumba GuineaSpeckled Pigeon

היונה המנומרת הינה ציפור נפוצה בקניה. אורכה הוא 41 ס"מ. גבה וכנפיה מנוקדים בכתמים לבנים. שאר חלקיה העליונים והתחתונים הם כחולים-אפורים, וראשה אפור עם כתמים אדומים סביב העין. הצוואר חום עם פסים לבנים, והרגליים אדומות.

ניתן להבחין ביונה המנומרת לעיתים קרובות סביב אזורי מגורים ופיתוח אנושיים. היא ניזונה מצמחים כדגנים או אגוזי אדמה. זן זה בונה קן גדול על סלעים, צוקים או מבנים המתאימים לקנון באזורים עירוניים: מתחת לכרכובי גגות שטוחים וליד מרזבים. שם תטיל הנקבה שתי ביצים לבנות. מעוף היונה מהיר והיא תמריא בעוצמה בקשקוש כנפיים. קולה עמוק וצרוד.

10 שילינג קנייתי – אוכלי דבורים
Kerem KeremMarops oreabatesCinnamon-Chested bee-eaters

ציפורים אלה שוכנות באזורים מיוערים של הרי קניה, בדרך כלל בין 1,800 ל 2,300 מטר בשולי יער, קרחות, מטעים וגנים. ניתן לראותן על קווי טלפון גבוהים כשהן בקבוצה. ראשן, החלקים העליונים והזנבות ירוקים בהירים, סנטרן וגרונן צהוב ומעותר בשחור, עם הרחבה לבנה בצד. החזה חום קינמון ומתבהר לכיוון הבטן. הזנב שחור עם בסיס כתום וקצה לבן במבט מלפנים, ואילו מאחור הוא בעיקר ירוק, כשקצוות שחורים נראים בעת מעוף. אורכן 22 ס"מ ומשקלן 17-38 גרם.

צווחותיהן ייחודיות ומסגירות את נוכחותן. הן אוכלות דבורים וחרקים ארסיים אחרים. לפני שהן תבלענה דבורה או צרעה, תפגענה בה בעוצמה נגד המקור שלהן כדי לעקור את העוקץ. הן אוכלות גם עש, פרפרים, שפיריות, חיפושיות וחרקים מעופפים אחרים. עמדתן זקופה כשהזנב מכוון כלפי מטה. הן מניפות את זנבותיהן ועפות בקשת רחבה וחיננית לעבר חרק מעופף. הזכר והנקבה אצל אוכלי הדבורים דומים. שתיים או שלוש ביצים לבנות מוטלות במנהרה ארוכה שנחפרה באדמה רכה. הן הוכרזו כציפורים לשימור בשל דלדולם של היערות.

11 שילינג קנייתי – צופית שחורה אדומת החזה
Scarlet-Chested SunbirdChalcomitra senegalensisChozi

ציפור שיר קטנה ויפהפייה הנפוצה בקניה, בעיקר באזורי גשומים גבוהים. הזכר ומרשים בחזהו בצבע השני, ראשו וצווארו בצבע ירוק טורקיז, גופו השחור והמקור הארוך, המעוקל והדק. הנקבה היא ציפור חיוורת ועמומה בצבעיה.


כמו צופיות אחרות, זן זה עובר מפרח לפרח וניזון מצוף, כשהוא נובר במקורו ובלשונו הארוכה. חרקים משמשים אף הם כחלק מתזונתו. הצופית בונה קן מזרעים פלומתיים, קורי עכביש, שורשים וחומרים דומים. חומרי הגלם שזורים במומחיות זה בזה ומרכיבים קן תלוי העשוי להפליא, בו כניסה קטנה מובילה לתא מחופה בצפיפות.

14 שילינג קנייתי – אורג בגלאפכט פלוקאוס
Reichenow's WeaverPloceus  Ploceus baglafechtMnaana

אורג בגלאפכט פלוקאוס הוא תת-מין אטרקטיבי ותוסס של האורג. אורכו 15 ס"מ. לזכר הבוגר יש מסכה שחורה הנמתחת מהמקור דרך העין אל האוזניים ונוגדת לצבע המצח, קדמת הראש והגרון הצהובים בוהקים. הכנפיים מצטיינות בנוצות שחורות וקצותיהם צהובים ויוצרים דוגמאות מפוספסות צהובות. הזנב צהוב וחום כהה. המקור שחור והעיניים צהבהבות. שני המינים צבעוניים אך הנקבה נבדלת מהזכר בכך שיש לה כתר שחור. על הראש הגוזלים והצפרים שטרם בגרו יש מסכה כהה.

הציפור נפוצה ומוכרת באזורים הגבוהים בקניה ביערות, בשולי היער, בגנים ובעיירות. לעתים קרובות הוא תוקפני כלפי ציפורים אחרות אך לא חושש מאנשים. נראה בדרך כלל כזוג משפחתי ומקנן אינדיבידואלית ולא במושבות. הקן עשוי דשא ירוק, ארוג בקפידה ומונח ומונחים בדרך כלל בעלווה של עצים או שיחים.

50 שילינג קנייתי – טוקוס צהוב-מקור
Yellow billed HornbillTockus FlavirostrisFumbi-njano

זן בגודל בינוני המצוי בשטחים יבשים בשיחים הגדולים במזרח ובצפון קניה. ציפורים אלה ניזונים בעיקר מחרקים גדולים אך גם פירות, לטאות ואפילו מביצים וגוזלים של עופות אחרים. יש להם הרגלי קינון מדהימים; הנקבה חופרת חור עמוק בתוך גזע עץ. עתה מתחילה לסגור את הכניסה לחלל הקן בקיר העשוי בוץ, גללים ועיסת פרי. הפתח שנותר צר ומאפשר לזכר להעביר אוכל לאם שמטילה ודוגרת על כארבע ביצים, ובהמשך לגוזלים שבוקעים מהביצים. התנהגות זו קשורה ככל הנראה להגנה על אתר הקינון מפני ציפורים יריבות. בסוף התהליך היא פורצת מהכלא הסגור בבוץ ומסייעת לבן זוגה להאכיל את הגוזלים הגדלים. כשהם מוכנים לעוף, הציפורים הצעירות פורצות אחת אחת לפי סדר הגודל, והכניסה נסגרת בקפידה בכל פעם.

80 שילינג קנייתי – פלמינגו זוטר
Lesser FlamingoPhoeniconaias MinorHeroe Mdogo

פלמינגו זוטר הינו אחת הציפורים המפורסמות ביותר של קניה. הזן הינו הקטן בעולם ומצטיין במראה אלגנטי. הרגליים אדומות בעלי קרומי שחייה, והצוואר האדום הנם חינניים וארוכים, המקור כהה מאוד, ארוך ובעל צורה יוצאת דופן ומובהקת. הנוצות וורודות ענוגות. הפלמינגו נוהג לעמוד על רגל אחת ולקפל את האחרת על מנת לשמור על חום גופו. הזן מצוי באגמים אלקליים כאגם מגאדי, אלמנטייטה, נקורו ובוגוריה. אורכו 80 עד 90 ס"מ, מוטת כנפיו היא מ-90 ל-105 ס"מ, ומשקלו 1.2 עד 2.7 ק"ג.

לעיתים יותר ממיליון עופות יתכנסו ללהקה כדי למצוא מזון תוך כדי בחישה בקרקעית האגם על מנת להעלות מתוכה מזון.

הפלמינגו ניזון מפלנקטון, שרימפס ואצות כחולות-ירוקות מיקרוסקופיות שנמצאות במים, מכילות בטא קרוטן שמעניק לו את צבעו הוורוד אדמדם. המקור הוא בעל מבנה המשמש לשאיבת מים, ומותיר את האצות כשהן תקועות על פילטרים גרמיים עדינים. הזן נייד מאד ועובר בין אתרי האכלה עם שינוי התנאים. הם נודדים בעיקר בשעות הלילה, ואת קריאותיהם הרמות ניתן לשמוע כאשר הציפורים מצויות במעוף.

קן הפלמינגו נבנה על ידי שני בני הזוג והינו תל מוגדל בצורת מכתש מבוץ בסיסי (אלקליין). הנקבה מטילה ביצה אחת לבנה ושני ההורים ידגרו על הביצה במשך 21-26 יום.

100 שילינג קנייתי – מגלן הסוואנה
Hadada IbisBostrychia hagedashHijani

מגלן הסוואנה ממשפחת השקנאים היא ציפור נפוצה ברחבי קניה. המאפיין המובהק ביותר של המגלן היא קריאתו, "הא-דה-דאא, הא-דאא-דאא". זו נשמעת בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות בדרך לאזור ההאכלה וממנו. אין ספק שזה אחד מהצלילים האופייניים באזורים רבים. אורכה כ- 76 ס"מ. הזכר והנקבה אפורים. לנוצות שמעל הכנפיים ברק סגול בוהק שמיוצר על ידי מיקרו-מבנים אופטיים המצוי בתוך הנוצות. לציפור יש רגליים שחורות. יש לה פס לבן אופקי על לחייה שקרוי "שפם". המשטחים העליונים של האצבעות הם באדום בעת תחילת הרבייה. הכנפיים חזקות ורחבות ומאפשרות תמרון קל וזריז דרך נוף עצים צפוף.

היא חיה בלהקות על עצים במקומות בהם הקרקע לחה ורכה ועשב הבוצי: בשולי הביצות, האגמים והנהרות אשר מתאימים למגורים ולרבייה. אך ניתן לראותה בכרי דשא באזורים לחים ליד עצים הרחק מהמים, בערוגות גן סביב בתי מגורים, הציפור מתקבלת בברכה במיוחד במגרשי הגולף מכיוון שהיא ניזונה מזחלים של עש וחיפושיות המחסלים את שורשי הדשא. המגלן תשתמש במקור המעוגל והארוך כדי לחפור את הבוץ למציאת חרקים, חלזונות, תולעים ושאר חסרי חוליות.

הציפור מונוגמית ומקיימת קשר זוגי לאורך כל השנה. הרבייה מתחילה לאחר הגשמים. הקן הוא פלטפורמת זרדים גדולה ולא מסודרת שמוצבת בין ענפים מרכזיים של עץ גדול, שני ההורים לוקחים חלק בדגירת על צמד עד ארבע ביצים. הדגירה אורכת כ- 26 יום, וההורים מאכילים את הצעירים.

הפניה של משרד הדואר הקנייתי לעיצוב הגיליון השביעי של בולי קניה גרם לאמנית לשמחה רבה. על סדרת הבולים היה להחליף סדרה נפלאה של בולי פרפרים. סדרות הבולים הקודמות של האמנית הופקו בסגנון שיצר הלימה עם יצירותיה מחוץ לעולם הפילאטלי והצטיין בקלילות ובאינפורמטיביות. עתה נשקלה האפשרות להתכתב עם הסגנון הנאיבי המקומי במידה מסוימת. בולים בסגנון זה עוצבו ומספר דוגמאות מודגמות כאן.

הדיבור עם יושבת ראש הארגון לצפרות הקנייתי והמאמצים הרבים שהושקעו מול האוניברסיטה, והמחקר שנערך על מנת לדייק אינפורמציות שקשורות לכל ציפור בשפות אנגלית וכקיסוואהילי מחד והלטינית בה השתנו השמות תוך כדי תהליך הכנת המהדורה מאידך – צמצמו את החופשיות בסגנון לכוון אינפורמטיבי יותר שלפיו עוצבה סדרת הפטריות.

מכתבים מהתכתובת הרבה והרצינית שלוותה את ההפקה
חלק ממכתב שדהה ושוחזר חלקית לגבי הקשר של האוניברסיטה לסדרת הצפורים.

היה גם דיבור ישיר עם מדען שחזר ממחקר במדבר לגבי הציפור המופלאה: אינדיקטור אינדיקטור. הוא סיפר לאמנית על תזונתו ושיתוף הפעולה בין הציפור לאדם. לכן למרות שהציפור קטנה בממדיה – היא צוירה כבול גדול שהוקדש לציפורים גדולות – בשל המחקר החדש והן כבול קטן – בשל ממדיה של הציפור. העיצוב הגדול נדחה ומצורף כאן להנאתך!

הכיתוב מבוצע על דף נפרד וניתן לשינויי על פי החלטת משרד התקשורת

עיצובו של בול זה היה מושקע מאד והאמנית אוהבת להתבונן בו ולהיזכר. למרות שהיא עיצבה 14 בולים, רק אחד עשר בולים הופקו במהדורה הראשונה. יתר הבולים נוספו מאוחר יותר.

המהדורה הודפסה לאחר כבוד בשוויצריה הידועה בשעוניה המדויקים. אולם כמו האמריקאים שתרמו לקניה תירס צהוב בזמן הרעב ולא בררו שהקנייתי צורך תירס מהזן הלבן. הם נותרו רעבים ומי ששתל את הזן הצהוב גרם ליבולים לשינויי גנטי שהרע את המצב. השוויצרים ערכו שינויי קל בעיצוב הבולים לכיוון הגרפיקאי. מאידך האמנית לא התבקשה לנתח או להסביר את הסיבה לעיצוב בו נקטה, שהיה קצת שונה בחזותו, אך נוצר בסימביוזה עם האמנות האפריקאית שאותה למדה האמנית להעריך בעת שהותה באפריקה. הפשרנות לא מאפיינת אותה אולם היא ממש לא רצתה להעציב את כל מי שהיה מעורב וכל כך התאמץ.

השנים עברו ודבורה הפכה גם לאוצרת שמתעניינת גם בנושאים שמעבר ליצירותיה. כיום כשהיא חוזרת ומהרהרת בשינויים שנעשו בבולים ובמבט המתנצל של נציג הרשות, מחשבותיה לוכדות את השם: "אדוארד סעיד" ואת ספרו "אוריינטליזם" שיצא לאור בשנת 1978. שם הוא דן בקלישאות של תפיסה השולטת בתרבות המערב שחשה עליונות בשיח העמים המערביים עם עמים שאינם מערביים. עליונות השיח הפך לכלי פוליטי חזק של שליטה שיצר הבדל של אי-שוויון תרבותי כשהייצוגים התרבותיים מגדירים את המערב כרציונלי, חזק וגברי, אך בסופו של תהליך ה"אחר" מקבל את הציווי ונוהג על פיו.

מכתב שנשלח לישראל ממשרדו של ג'יימס איסבירי הוא אחד מרבים שהתקבלו בשמחה