אוצרת: דבורה בוצ'מן
משתתפים:
איציק אדיר, דבורה בוצ'מן, שרי-אלה גוטמן, דוד בן-חיים, צפורה בקנשטיין, מוטי דבי, אמנון דובדבני, פנינה זליבנסקי, שרה חגי, נירה לובנוב, יעל מאירוביץ, מיכאל מסינגר, בן-עמי עמיאל, נילי קשאני, רבקה רוסינסקי.
על התערוכה:
"ספת השפתיים" הסוריאליסטית של דאלי מדגימה חפץ שהופקע מדימויו של איבר אנושי, ונעשה מוצג אמנותי בר שימוש. עולם העיצוב איליו ניתן לסווג את האובייקט 'כיסא', התרחב כשנוספו לתחומו אובייקטים שמידת השימוש בהם מוטלת בספק. כלומר מתקיימת טרנספורמציה מערך של שימושיות ופרקטיות אל הערך האסטטי.
מתחילת המאה ה20 הוצגו מוצרים תעשייתיים בגלריות ובמוזיאונים כיצירות אמנות (one off). החלוץ בהפיכתם של מוצרים תעשייתיים ליצירות אמנות המוצגות ככאלה היה מרסל דושאן ביצירות הרדי-מייד. הראשונה בהן היא צירופם של "גלגל אופניים על גבי שרפרף". אמנות זו הצטיינה בביקורת חברתית ופוליטית ובמידה רבה גם ביקורת כנגד הממסד האמנותי. היא מצאה ביטוי בניצול פסולת וחמרים ממוחזרים לייצור פריטים לשימושי היום יום ככיסאות.
אמני עמותת הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן אותגרו ליצירת ספקטרום מצויר ומפוסל של כסאות בסגנונם האישי. בסיום התהליך הוצבו היצרות במרחב הגלריה. עין הצופה חוזה בשיח אומנותי שמנהלים הכיסאות זה עם זה בחומר, צבע, קומפוזיציה ובסגנון.
הצבת הכיסאות בתערוכה יוצרת מרחב ארכיטקטוני מדומיין המשוחח עם מאפייני התרבות החזותית אשר נוצרו כתוצאה של אינטראקציה בין אמנות עיצוב ואדריכלות. הם התהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות באזורי המפגש ומשקפים את תהליכי התגבשותה של התרבות החזותית בעולם המערבי במאה העשרים
.JPG) |
|
14*10*DUVDEVANI AMNON 15
|
גלריית בית ראשונים – רחוב גורדון 24 גבעתים,
קטלוג הופק
