תערוכת ציורים של האמן: ברוך (בארי) בריצמן, אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן.

הוא מצייר מזה שלוש שנים ללא לימוד במסגרת מוסדרת, פרט לשיחות אקראיות שניהל עם המורה והאמן 'מרק שנדרוב'.

ייתכן וזו הסיבה שקשה להגדיר במילים את ההפתעה הנגרמת לנו כצופים המביטים במגוון הציורים העז והמדמם.

הציורים מתארים אפיזודות מובחנות ושונות. הן מבצבצות מתוך מבטים רושפים, ומהבעות מורכבות וסבוכות של הדמויות המונצחות. כך גם מוטבע בהן ייצוג של איום שתפרוצנה מהמרקע בו הם נתונות לעת עתה.

ברוך מצהיר כי הוא נזקק למכניזם חיצוני ראשוני שיפעיל אותו, כיוון שהוא חש אי בהירות לגבי אותה נקודה ראשונה שיניח על הבד הריק.

אולם לעומת תחושת חוסר האונים המאתחל את ראשיתה של היצירה, הרי המשך עבודתו מצטיינת בהחלטיות, ובמשיכות מכחול בטוחות ועזות מבע. שכבות הצבע הינן רוויות ועשירות, והקומפוזיציות מהודקות וישירות.

ממכלול יצירותיו  ניתן לראות את מסלול התקדמותו והתפתחותו של האמן. הוא מוקסם מזרמים אמנותיים שונים בתולדות האמנות, ומיישם מכלול של סגנונות על פי דרכו והבנתו.

ההצבר המיוצג פושט ולובש צורה, ומשמש כבסיס לביצוע רעיונותיו האישיים הרבים. הללו נובעים מחוויות שונות המשפיעות עליו ועל מחשבותיו. מקורן בספרות, בטיולים בארץ ובעולם, באירועים בתובנות. הם מוצאים דרכם אל בדי העבודה עליהם מבוצעות היצירות.

ניתן לסווג את עבודתו לסוגות שונות כגון: דיוקנים אישיים ואחרים, דמויות שונות בלבוש אופייני או בעירום, בעלי חיים (בעיקר סוסים) ונופים. הציורים מקבלים ייצוג נטורליסטי, ראליסטי, לירי, אקספרסיבי, סמלי – סוראליסטי, קוביסטי, מופשט, ועוד היד נטויה.