גלריית 'עדי', במרכז קהילתי שז"ר, יבניאלי 30 גבעתיים מתכבדת להזמינך לפתיחה החגיגית של התערוכה:
'הצבע הוא הקול'
האמנית והמשוררת שושי סומך בקרה בפתיחת התערוכה וכתבה שיר זה:
תמונות בתערוכה / שושי סומך
תמונות משובבות לב
במשיכות מכחול עדינות
מילאו את הקירות בתערוכה,
"קול הצבע" נשמע בתרועה רמה.
הנופים מלאי החיים
הזמינו פנימה את הצופים
כישרונם של הציירים
בלט למרחקים.
העיסוק באומנות הציור
נפלא ומבורך לגמלאים המשתתפים.
 |
| INVITATION |
ביום ה' 22.11.2018 בשעה 19:30
האמנית נילי קשאני המנחה את החוג לציור במועדון 'אלון' בגבעתיים יוזמת תערוכת הישגים שנתית מגוונת במסגרת חודש המוקדש לוותיקי הקהילה. תערוכה זו ממשיכה מסורת מבורכת ומייצרת שוב מפגש ושיח הדדי של יצירות התלמידים עם הקהל הרחב באמצעות קירות הגלריה.
אוצרת גלריית 'עדי' – דבורה בוצ'מן.
.הפקת התערוכה על ידי דליה הראל – מנהלת פעילות גמלאים-בית אלון
שם התערוכה 'הצבע הוא הקול' מחבר את העין והאוזן. שני איברים אלו בגוף האדם משויכים לחמשת החושים שנקבעו על ידי הפילוסוף היווני אריסטו (הראייה, השמיעה, המישוש, הריח והטעם). הראיה מתבצעת באמצעות העין, אולם האמנות הפלסטית מנסה להפעיל חושים נוספים באמצעות המסר המתגלה דרכה.
'קול' במובן צליל מוגדר כסוגי גלים בצפיפות שונה בצירי הזמן או המרחב. הגלים מייצרים הפרעה פיזית מחזורית מתפשטת. האדם קולט קולות בעיקר באמצעות האוזן, והם מתורגמים באמצעות המוח לחוויה חושית שמיעתית. חשיבותה של השמיעה מומחשת בשפה במילים שהצטרפו למונח 'קול' וייצרו מטבעות לשון אשר הרחיבו את משמעותו.
קולו של אדם מייצג ומייחד אותו. במקרה פרטי זה מצטרפת האמנות שהוא מייצר כשופר לקולו. שפת היצירה החזותית מאפשרת הפקת תכנים גלויים וסמויים שנמסרים באמצעותה. אובייקטים של אשליה משתקפים במצויר והאופן בו הוא נתפש דרך מסננת הרהורים, מחשבות, תחושות ותפישות מודעות ובלתי מודעות.
בתערוכה זו נתבונן במגוון החדש של היצירות. נבחין שהן תוצרים שממחישים ביטוי חווייתי, ונותנים לעוסקים במלאכת הציור כלים לבצע תמונת עולם סובייקטיבית. כך מוארות נקודות שונות בקומפוזיציות ובשילובי צבעים מנקודת מוצא ומהיבטים מגוונים כהעמקה והרחבה של החומרים המצוירים.
 |
| נילי קשאני בעת השיעור |
על האמנים:
חביבה אבדי,
נולדה וגדלה בגבעתיים, עתה בגמלאות ומתגוררת ברמת-גן. היא הצטרפה לחוג הציור בתום עבודתה המגוונת: בבנק דיסקונט אגף מט"ח, כגרפיקאית ובדקורציה בשק"ם בקניון איילון רמת-גן, בסידור חלונות ראווה ועבודה עם ילדים במועדוניות.
חביבה אוהבת ציור ואמנות מגיל צעיר. השתתפה בחוג לאמנות במרכז קהילתי בחיבת ציון רמת-גן אצל המורה שלי (שולמית חלאווי), ולמדה גרפיקה בשנות ה-80 בבני-ברק. יצירותיה של חביבה ניתנים להגדרה הן כציורי אווירה נטורליסטיים על גבול האימפרסיוניזם והן כאבסטרקטים ששואבים נראותם מהקוביזם. היצירות מצטיינות בצבעוניות רב גונית. היא אוהבת לעסוק בנושאי נוף וטבע דומם.
חמדה אבשרי,
נולדה בתל אביב, והתחנכה בפנימייה בבן-שמן. מתגוררת בגבעתיים זה 40 שנה. נשואה +3 וגמלאית מבנק דיסקונט.
מציירת זה שלוש שנים בחוג של נילי וביצירותיה ניכרת אוירה רומנטית ואהבה לנופי כפר וחורש שמבוצעים בצבעוניות חמימה ורוגעת. מציירת בצבעי שמן על קנבס ועל לבידים. השתתפה בתערוכת החוג "מכחולים" בשנת 2016
דורית אורנאי,
נולדה בחיפה, ומתגוררת ברמת -גן. מהנדסת תעשיה וניהול, עבדה בצבא קבע בחיל הים. תואר שני בתולדות אמנות מאוניברסיטת בן-גוריון. עתה גימלאית צה"ל.
פיסול בחומר – 10 שנים אצל האמן צ'רקוב בסגנון נטורליסטי שמייצר מערך פיסולי עלילתי בסגנון מדויק ומוקפד.
הדפס ותחריט – במוזיאון תל אביב – בסדנה שנה שלישית.
צילום – במועדון במרום נווה, רמת גן.
אהבתה לריאליזם מקבלת ביטוי בחוג בציור אצל נילי. כאן היא נמצאת בתהליך מעניין של השתחררות מהנטורליזם הקפדני. בעבודותיה נבחין בדמויות בפוזיציות שמאיירות סצנות מלאות רגש ממחוזות הילדות וממקומות אקזוטיים. הן מבוצעות בצבעי שמן בקומפוזיציות ובצבעוניות דרמטית.
 |
| דורית אורנאי |
שולמית אליאס,
נולדה בבגדד, עיראק. בשנת 1951 עלתה ארצה כילדה בת 4. המשפחה שוכנה במעברת 'שער העלייה' במערב חיפה. משם עברו להתגורר בצריף בהרצליה ומשם, כשהייתה בת 8 הגיעו לרמת גן.
למדה בבית הספר התיכון אוהל-שם. למדה הנהלת חשבונות ועסקה במקצוע זה בבנק לאומי, באל-על ובמקומות נוספים בשל הדינאמיות בה היא מצטיינת ואהבתה למעברים בהם הצטיינו חייה.
לאחר היציאה לגמלאות בשנת 2015 החלה דרכה בעולם היצירה והאמנות.
למדה במשך שנתיים ציור בצבעי שמן, אקריליק, אקוורל, גיר ופחם אצל רחל בנק גרסטמן במתנ"ס קריית אונו, מרכזי קהילה ופנאי ע"ש הרי סטיל.
לימודי פסיפס אצל אמנית המוזאיקה והפסיפס – בסדנה של עדנה שגב, באזור התעשייה גבעתיים.
שולמית משתתפת בחוג הציור של נילי זה שנתיים ובמסגרתו הציגה מיצירותיה בתערוכת "מכחולים". לקראת ביצוע יצירה חדשה היא מקדישה מחשבה לנושא הבא בו תעסוק. עתה מגיעה הקומפוזיציה, והציור מתחיל לבצבץ. אוהבת לבצע סצנות מגוונות בנושאים שונים בצבעי שמן, בצבעוניות רוויה ואופטימית כמי שעולם האמנות והעוסקים בו אהובים עליה.
 |
| שולמית אליאס |
רחלי אנישבן,
נולדה בתל אביב אליה חוזרת לאחר השנים בהן גדלה בקיבוץ גבת. לאחר שנישאת עוברת להתגורר ברמת-גן, בה מגדלת את בנה ובתה התאומים, ועובדת כפקידת קבלה בחברת מחשבים. כאן היא מתגוררת גם עתה.
הקשר לאומנות החל בעיצוב בובות בעבודות יד מחומרים שונים. היא עברה לסריגה, ובשנת 2000 השתתפה בחוג לפיסול ולקרמיקה של עדנה מזרחי קונפינו. שם למדה במשך 7 שנים ובצעה פסלי נשים בקרמיקה, חמסות, צלחות וקישוטים. רחלי המשיכה לסטודיו של צ'רקוב בו יצרה במשך 11 שנים פסלים פיגורטיביים וציירה בעיקר פורטרטים נטורליסטיים והשתתפה בתערוכות הסטודיו.
אנישבן הפיקה סרט יו טיוב ובו תיארה את לידתו של ציור.
עתה רחלי יוצרת אצל נילי ונמצאת בשלב של התפתחות לעבר השתחררות מהנטורליזם בו דבקה.
אילנה דורף,
נולדה בתל אביב כבת במשפחת זילברברג. העיסוק באמנות היווה חלק חשוב ומשפיע בחיי אביה ואחיו. נישאה ועברה לגור בגבעתיים, עיר בה נולדו וגדלו הילדים. עבדה היו ובחברת זוהר.
החלה לצייר עוד בימי הקאנטרי קלאב הישן בגבעתיים אצל האמנית בתיה. לאחר הפסקה היא ממשיכה לצייר כגמלאית אצל נילי בצבעי אקריליק ואוהבת לבצע יצירות של טבע דומם ונופים.
אראלה הר טוב,
נולדה וגדלה בקיבוץ גבת ומתגוררת בגבעתיים משנת 1955 ומנהלת אורח חיים המלא בנתינה. בגיל שנה נפגעה שמיעתה ובגיל ארבע חזרה לשמוע חלקית והחלה לדבר. כיון שלא גויסה לשירות צבאי התנדבה לעזור במשקים שונים. שם הכירה ונישאה לבן גבעתיים. הם התגוררו במשך שנתיים בקיבוץ יפעת ומשם עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים.
כילדה הצטיינה ברישומי הפחם שבצעה. נשלחה ללמוד בתיכון מקצועי ב'בית החלוצות' והוכשרה לעסוק בהוראת תפירה סלונית. אראלה מציירת על משי משולב במגזרות נייר, רוקמת על מפות, מפסלת בבד וכן בעיסות נייר. היא מומחית ואף מלמדת שזירת חרוזים, סריגה אמנותית, ועוד.
אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה מקרינות שמחת חיים. היא יוצרת נופים, בעלי חיים ובעיקר בעלי כנף. העבודות מבוצעות על הקנבס בצבעי אקריליק באופן מדויק ונקי.
השנה, בהמלצת מורתה לאמנות נילי קשאני ובהדרכתה, הציגה האמנית תערוכת יחיד ראשונה בגלריה זו.
מאיר כהן,
נולד בדרום תל אביב לפני 82 שנים. המשפחה הגיעה מסוריה ולהורים היו 12 ילדים. כמסגר אמן עסק בהקמת תפאורות בתאטרונים ברחבי הארץ. צייר להנאתו במשך השנים.
הצטרף לחוג לפני שנה ומצייר בצבעי אקריליק נופים מוארים, טבע וסצנות מחיי הכפר בעדינות ובקומפוזיציות מאוזנות
אסתר מיכאל,
נולדה בריזיה, פרס. בשנת 1950, כשהייתה ילדה בת 11 עלתה לישראל והמשפחה התגוררה בחולון ובשנות השישים עברו לגבעתיים. כיום מתגוררת אסתר בתל אביב.
אסתר עבדה לפרנסתה בבית חרושת לנעליים ביפו. היא למדה לצייר במסגרת חוגי בית הספר ועסקה שנים רבות בציור כתחביב. עתה מעדיפה לצייר נופים ופרחים. אסתר משתמשת בצבעי אקריליק בצבעונית רוויה. ציוריה דינמיים ומצטיינים בקומפוזיציות מאוזנות שיוצרות אווירת קסם נעימה ומלאת חיים.
יפה מילשטיין,
נולדה ומתגוררת בגבעתיים. שרתה ועבדה 20 שנה בחיל החימוש ככתבנית IBM. שם הכירה את בן זוגה איתן, הנדסאי מכונות שהיה מפקדה והם חיו ועבדו בצוותא. לזוג נולדו שתי בנות, אך יפה התאלמנה, חלתה וסבלה מאד במשך 15 שנה. לפני שנתיים הושתלה כלייה בגופה והיא חזרה לחיות.
היא החלה לצייר בחוג לציור בעת ששרתה בצבא. למדה ציור במשך 10 שנים במועדון הטכני בקריית אונו. אצל האמנית סילביה יצרה עבודות באמייל חם וקר, ציירה על צלחות וכן בחמרים רכים (בד).
עתה מציירת ציורי נוף וטבע בצבעי אקריליק על קנבס. בעבודותיה ניתן להבחין במים כמוטיב המוסיף אוירה של רוגע ושלוה
 |
| יפה מילשטיין |
נעמי נבו,
לנעמי שהתאלמנה לאחר 50 שנות נישואין יש שלושה ילדים. היא מציירת זה שתיים עשרה שנים ואוהבת לצייר נופים ופרחים.
חנה עזרא,
|
נולדה ביפו. למדה בבית ספר התיכון עירוני א' חשמונאים בת-ים במגמה מזרחנית ובאוניברסיטת תל אביב. נשואה +3 ומתגוררת ברמת-גן. עבדה במרפאת מומחים ברמת גן כמזכירה רפואית ובבנק דיסקונט במחלקת סחר חוץ במשך 25 שנים.
חנה לומדת ציור זה שלוש שנים בחוגים. היא מציירת בצבעי שמן. עבודותיה אינטימיות ועוסקות בלכידת האור בעת השקיעה בים או באפלוליות של קֶרֶן זָוִית של שוק הודי בה יושבת נערה צעירה שמוכרת את מרכולתה. |
חנה רגב,
תושבת העיר גבעתיים. נולדה במיסלוביץ הנמצאת בשלזיה, פולין. עלתה לישראל כתינוקת בשנת 1935.
המשפחה הגיעה למושבה רעננה. חנה למדה בגמנסיה הרצליה בתל אביב, שלוש שנים בבית ספר לאחיות בבית החולים רמב'ם בחיפה. שרתה כחיילת בתל-השומר שנקרא אז תל-ליטויבסקי. עבדה בבריאות הציבור בבית הספר 'צבי שפירא' בתל אביב וב'כפיר' בכפר שלם. היא נישאה וילדה שני ילדים.
חנה רגב החלה לצייר לפני כעשר שנים וציירה לסירוגין במרכז שז"ר ובמועדון אלון בגבעתיים. היא מציירת דמויות ופורטרטים במשיכות מכחול בטוחות וזריזות. העבודות מצטיינות באקספרסיביות ובצבעוניות חמה. חנה מבקרת במוזיאונים בארץ ובחו'ל ואוהבת לשמוע הרצאות על האמנות ותולדותיה.
דניאלה רייטמן,
תושבת העיר גבעתיים. נולדה במיסלוביץ הנמצאת בשלזיה, פולין. עלתה לישראל כתינוקת בשנת 1935.
המשפחה הגיעה למושבה רעננה. חנה למדה בגמנסיה הרצליה בתל אביב, שלוש שנים בבית ספר לאחיות בבית החולים רמב'ם בחיפה. שרתה כחיילת בתל-השומר שנקרא אז תל-ליטויבסקי. עבדה בבריאות הציבור בבית הספר 'צבי שפירא' בתל אביב וב'כפיר' בכפר שלם. היא נישאה וילדה שני ילדים.
חנה רגב החלה לצייר לפני כעשר שנים וציירה לסירוגין במרכז שז"ר ובמועדון אלון בגבעתיים. היא מציירת דמויות ופורטרטים במשיכות מכחול בטוחות וזריזות. העבודות מצטיינות באקספרסיביות ובצבעוניות חמה. חנה מבקרת במוזיאונים בארץ ובחו'ל ואוהבת לשמוע הרצאות על האמנות ותולדותיה.
דניאלה רייטמן,
נולדה בגבעתיים וחזרה לגור בה. למדה בבית ספר גורדון, וכן היסטוריה של ארץ-ישראל באוניברסיטה הפתוחה. עבדה באדמיניסטרציה כחשבת בסוכנות הנסיעות 'הדסים'. יצאה לגמלאות ומציירת זה חצי שנה.
בציוריה שמבוצעים בתנופות מכחול נמרצות מבחינים בנטייה לסגנון אבסטרקטי. הצבעונית קרירה והקומפוזיציות פתוחות ומשוחררות.
22.11.18 עד 02.01.19
